איך גומלים ילד ממוצץ

כשתינוקות שלנו קטנים המוצץ הוא אחד האביזרים שההורים הכי אוהבים, הוא מעסיק, הוא משתיק (לפעמים פועל ממש כמו פקק לבכי צומרני) והכי חשוב ממחקרים הוכח כי הוא מפחית מוות בעריסה, אז אחרי כל אלו למה בכלל לגמול את הילדים מהמוצץ?

בשלב מאוחר יותר שבין שנתיים לשלוש המוצץ הופך למטרד… הוא עלול לפגוע בשיניים ובחניכיים, הוא גורם לדיבור הילדים להיות לא ברור וגם לחץ חברתי שנעשה על ההורים, כשכל הילדים האחרים כבר נגמלו הורים לפעמים מרגישים שלא בנוח שילדיהם נשארו מאחור.

אז איך גומלים את הילדים מהמוצץ?

אז ראשית הגיל הכי אופטימאלי לגמילה ממוצץ הוא גיל שנתיים עד שלוש, זה עוד גיל שהקושי בגמילה יהיה סביר וככל שהזמן מתקדם הילד כבר יראה יותר התנגדות.

אז בניגוד לגמילות אחרות שאנחנו מכירים מעולם המבוגרים בהם מומלץ לחתוך את ההרגל חד וחלק ולהתמודד עם הקושי לתקופה מוגדרת, עם הילדים מומלץ לעשות את ההליך בהדרגתיות להוריד את החשיבות של המוצץ בעיני הילדים לאט לאט.

החלו להגדיר זמנים ספציפיים בהם הילדים יכולים להיות עם המוצץ, בלילה כמובן, אולי בשעות הצהריים שהם עייפים ורוצים לישון אבל מעבר לכך החלו להסתיר את המוצץ ולצ'פר אותם עם כל מיני דברים אחרים שישכיחו מהם את המוצץ האוהב.

כל פעם שהם יבקשו מוצץ שנו את קו המחשבה שלהם עם משהו אחר, פעם זה צעצוע חדש או כזה שהם ממש אוהבים, פעם זה אוכל ואפילו ממתקים לפעמים, העיקר שיתרגלו שבמשך היום אין מוצץ.

אחרי שהילדים מפסיקים לבקש מוצץ במהלך היום סימן שאפשר להתקדם לשלב הבא בגמילה והוא השלב שאיליו אתם צריכים הרבה סבלנות וכוח כי סביר להניח שמחכה לכם מאבק עיקש שידיר שינה מעניכם, השלב בו אומרים לילדים שאין יותר מוצץ גם לא בלילה.

הטיפ הכי חשוב שאפשר לתת זה התמדה וכוח כי יהיו רגעי שתרצו להישבר כי תרחמו על הילדים או שפשוט כבר יאפסו כוחותיכם אבל כדי לעבור את השלב ולגמול את הילד מהמוצץ תהיו חייבים להיות חזקים.

מיטת מעבר מהי ולמה צריך אותה

בשנתיים הראשונות לחייהם של התינוקות רובם הגדול ישן בתוך עגלול, מיטה סגורה ממנה התינוקות לא יוכלו לרדת או להתגלגל למטה וההורים ישנו בראש שקט יותר…. אבל מגיל שנתיים ואילך הרבה מאד מההורים מתחילים להעביר את הילדים שלהם למיטות מעבר, מעיין שלב הסתגלותי למיטה רגילה, למה עושים את זה, איך עושים את זה והאם זה בטיחותי כל זאת ועוד בכתבה הבאה.

מהי מיטת מעבר?

ובכן מיטת מעבר היא מיטה קטנה וזולה ברוב המקרים בגלל שהיא מיועדת רק לתקופת מעבר קצרה אין שום הגיון להשקיע בה המון כסף, היא מותאמת לילדים בגיל שנתיים ועד שלוש ואמורה להרגיל אותם לישון במיטה פתוחה בה הם יכולים לרדת ולעלות בעצמם, המיטה נמוכה מאד גם כדי לאפשר לילדים לטפס עליה בקלות וגם בכדי למנוע נפילה של הילד מגובה מסוכן.

האם מיטת מעבר בטוחה?

כמובן שאת השאלה הזו צריך להתנות בסוג המיטה…. אם קניתם מיטה שלא עברה תו תקן או שהיא "חאפרית" ולא יושמו בה כל כללי הבטיחות לילדים אז מובן שהיא לא תהיה מיטה בטוחה.

אבל באופן כללי מיטות המעבר נבנות עם מעקה בטיחות שמונע מהילדים להתגלגל בשינה החוצה ורק באזור הרגליים יש פתח קטן ממנו הם יכולים לעלות ולרדת, המיטה מונמכת בצורה כזו שבמקרה והילד נפל ממנה גובה הנפילה יהיה פחות מגובהו וכך הסכנה תהיה קטנה יותר.

למה בכלל צריך מיטת מעבר?

כמו כמעט כל דבר אחר בחיים צריך לעשות את המעבר בין מצב שאין לילד בו שליטה למצב שיש לו שליטה בצורה מבוקרת ובטוחה, כזו שהוא יבין, ילמד ויתרגל מהי מיטה רגילה ושאין הגנות יותר שימנעו ממנו ליפול ממנה.

מיטת המעבר היא שלב הסתגלות של הילד למיטה רגילה אבל עדיין בצורה בטוחה יותר מאשר מיטה רגילה, עם יותר הגנות ופחות סכנות, הסתגלות ממעבר של לול סגור ומגן למיטה שאפשר לרדת ממנה.

 

מרחבי הרשת:

עופר איתן – סרטונים ומידע בערוץ יוטיוב

משכיבה בעגלה לטיולון

ברגע שתינוק נולד חשוב מאוד להשכיב אותו כמה שיותר בתנוחות חופשיות במנךחשל 180 מעלות בעגלה המכונה אמבטיה או על מזרן על הרצפה או בעריסה שלו, בכדי שיוכל לחזק את חגורת הכתפיים. השכיבה באמבטיה מומלצת שכן המנח הטוב ביותר עבור התינוק ומאפשר התפתחות תקינה של העצמות, הרקמות והשרירים שלב אחר שלב. עם זאת, כל הורה מחכה לרגע שבו יוכל לעבור מהאמבטיה המסורבלת והכבדה לטיולון הקליל והנוח הן מבחינת הפתיחה והסגירה שלו, הן מבחינת האחסון והן מבחינת קלות התנועה ברחוב ובאזורים סגורים. השאלה היא מתי מומלץ להעביר תינוק מאמבטיה לטיולון?

 

ובכן, הדבר משתנה בין תינוק הן בהיבט של המוטוריקה כלומר כאשר התינוק מתחיל להתהפך מהבטן אל הגב, מהגב אל הבטן, מתחיל לזוז הרבה בתוך האמבטיה, כנראה שזה הזמן המתאים לעבור מאמבטיה לטיולון והן בהיבט של גודל התינוק, כלומר ברגע שנראה שהאמבטיה מתחילה להיות קצת צפופה לתינוק, זה הזמן להעביר. בכל מקרה, בממוצע מרבית התינוקות עוברים לטיולון בגיל חמישה חודשים.

 

איך בוחרים טיולון?

  1. מנח ישיבה – הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא לוודא שהטיולון מתאים לתינוק מבחינת מנח הישיבה ויש אפשרות לשחק עם המשענת עם כמה שיותר טווח תנועה.
  2. משקל – מומלץ לבחור טיולון קל, בעיקר עבור הורים שאין להם מעלית או שעולים ויורדים הרבה מדרגות. מומלץ לוודא שהטיולון נכנס במטען האחורי של המכונית.
  3. צרכים – יש הורים שטסים הרבה ולכן כדאי לבחור בטיולון שניתן להגיע איתו ממש עד המטוס. חשוב להתייחס לצרכים שלכם כמו למשל האם אתם נוהגים לעבור בדרכי כורכור, דשא ואז כדאי לבחור טיולון חזק ומסיבי יותר.

 

לסיכום, כמו כל מעבר הקשור לפעוטות שלנו גם מעבר מאמבטיה לטיולון הינו מרגש ודורש מאיתנו ההורים להתייחס לכל מיני קריטריונים, שכן הטיולון ישרת אותנו נאמנה זמן רב.

כסא לאוטו מקדימה או מאחורה

הורים רבים שואלים את עצמם איפה עליהם למקם את כסא הבטיחות ברכב – מקדימה או מאחורה. אז בחרנו לעשות קצת סדר בבלאגן.

 

על פי החוק, מהרגע שהתינוק נולד עד לרגע שהוא מגיע לגיל שנה, עלינו להתקין את מושב הבטיחות נגד כיוון הנסיעה. ניתן לבחור האם להתקין את מושב הבטיחות אליו יהיה חגור התינוק מלפנים או מאחור כאשר ההמלצה היא למקם את הכסא דווקא במושב האחורי, מה שמעלה באופן ניכר את רמת הבטיחות של התינוק בעת תאונה ומפחית את הסיכוי לפציעות ואף למוות.

 

יש להתייחס בכל עת לשלבי ההתפחות של התינוק ולשנות את המושב בהתאם לצורך הן מבחינת מנח הישיבה והן מבחינת הגובה של כסא הבטיחות. הורים אשר בכל זאת בוחרים למקם את הכסא במושב הקדמי מחוייבים לזכור לבטל את פעולתה של כרית האוויר מלפנים אשר יוצאת החוצה במקרה של תאונה. החל מגיל שנה, יש להושיב את הפעוט במושב בטיחות בתנוחה רגילה ולהפוך את הכסא לכיוון הנסיעה. החל מגיל 3, יש להושיב את הפעוט במושב מגביה המכונה גם בוסטר המאפשר לו בעצם לעשות שימוש בחגורת בטיחות רגילה של גדולים.

 

חשוב לשים לב שהבוסטר מאפשר למקם את חגורת הבטיחות מאזור הכתף לאזור הירכיים. כאשר החגורה חולפת על פני הראש של הילד הדבר איננו בטיחותי. החל מגיל 8 (נתון משתנה בהתאם לתהליך ההתפתחות של הילד ובמידות גופו), ילד יכול להיות חגור בחוגרת בטיחות רגילה, ללא שימוש בבוסטר במקרים בהם היא ממוקמת מהכתף לכיוון האגן.

 

טיפים לבחירת כסא בטיחות

  1. בחרו בכסא המאושר לשימוש על יש מכון התקנים.
  2. בחרו בכסא בטיחות שנוח לכם לתפעול.
  3. העדיפו כסא בטיחות מסיבי על סלקל הנחשב לפחות בטיחותי.

גמילה מחיתולים

בין השלבים המאתגרים הן עבורנו ההורים והן עבור ילדנו הוא שלב הגמילה מחיתולים, שלב שבו הילד הופך אט אט עצמאי ומסוגל ללכת בכוחות עצמו להתפנות. חשוב להבין כי לא רק שהילד צריך להיות בשל בכדי להיגמל מחיתולים, אלא גם ההורה, שכן הדבר דורש הרבה סבלנות ואורך רוח. בכדי שהגמילה תתבצע בצורה פשוטה ומהירה ככל הניתן, ההורים חייבים להיות מגויסים לתהליך מהתחלתו ועד סופו.

 

באיזה גיל מומלץ לגמול מחיתול?

ובכן, כל ילד הוא יחיד ומיוחד. יש ילדים שמראים נכונות להיגמל בכוחות עצמם כבר לקראת גיל שנתיים. החל מגיל שנתיים לתינוק יש את היכולת הפיזית לשלוט בסוגרים שלו ויש תינוקות שמסוגלים להוריד ולהביש באופן חלקי או בעצמם את המכנסיים. בשלב זה, רוב הפעוטות יהיו מסוגלים להבין מה זה סיר וזה שלב שבו אפשר להתחיל את התהליך על ידי חיקוי שלנו ההורים, כלומר להסביר לפעוט מה אנחנו עושים כשיש לנו פיפי או קקי. הדרך הטובה ביותר לזהות האם התינוק מוכן לגמילה היא להציע לו לעשות שימוש בסיר וכך נבין האם הוא מביע סוג של התעניינות או סקרנות בסיר. התנגדות מצדו מראה כי עלינו להמתין עוד קצת זמן ולאפשר לפעוט להבשיל עוד קצת.

 

כמה זמן תהליך הגמילה לוקח?

בין 5-7 חודשים. בהתחלה חושפים את הפעוט לסיר, מאפשרים לו להתנסות בדבר פעם אחר פעם. יש המאמינים בשיטת הסר והיפטר כלומר מאפשרים לפעוט להסתובב בבית ללא חיתול וכך הוא לומד לאט לאט לרוץ לסיר. כמובן שיהיו לא מעט פספוסים בדרך אבל יש הטוענים כי זו השיטה הטובה והמהירה ביותר.

 

גמילה מחיתולים – דגשים חשובים!

הדבר החשוב ביותר בגמילה מיוחסת להחלטת ההורה ולהיותו מוכן לתהליך

הסבירו לפעוט מה עליו לעשות בסבלנות, הדגימו לו, הקריאו לו סיפורים הקשורים לנושא, שחקו איתו במשחקים ואפילו אפשר לעשות תיאטרון בובות להמחשה

כדאי להירתם לתהליך בתקופה שאתם נמצאים הרבה בבית יחד עם הפעוט כמו בחופשים למשל

 

מרחבי הרשת:

מטרנה מחברת בין אימהות בחופשת לידה

מטרנה – כתבה באתר דה מרקר

גמילה ממוצץ

תינוקות אוהבים מוצצים, על כך אין עוררין. רפלקס המציצה מסייע לתינוקות לניוק ולמוצץ תפקיד חשוב בתהליך ההתפתחות והגדילה של תינוקות רבים שכן הוא משמש עבורם חפץ להרגעה המתבסס על רפלקס המציצה, הוא עוזר להם להירדם ומספק להם מאין נחמה. בנוסף, מציצת מוצץ הוכחה במחקרים כמסייעת בהפחתת הסיכוי למוות בעריסה. יחד עם זאת, מציצת מוצץ אחרי גיל 3 עלולה לגרום לבעיות בשיניים ובחניכיים.

 

מתי מומלץ לגמול ממוצץ?

לקראת גיל שנתיים או שנתיים וחצי כדאי להתחיל בתהליך.

 

איך עושים את זה?

בכדי לגמול ממוצץ, אנו ההורים חייבים להיות נחושים, לשמור על הרבה סבלנות ואורך רוח שכן מדובר בחפץ אליו התינוק קשור ולא תמיד הדבר פשוט כל כך. מכיון ומדובר בגיל בעייתי שבו הפעוט מראה את רצונותיו, הופך מרדן ובודק את הגבולות שלנו ללא הרף, חשוב להפגין נחישות שכן הדבר משפיע בסופו של דבר גם העצמאות שלו.

 

איך גומלים?

ובכן, יש כל מיני שיטות לגמול ממוצץ כמו למשל להסביר לפעוט את החשיבות של הגמילה, מה עומד מאחוריה בצורה יצירתית אליה הוא מסוכל להתחבר, להמחיש לו את עניין הבגרות, להראות שמדובר בשלב משמח מאוד ולא להציג את זה כמשהו שחייבים לעשות. הצגות, סיפורים ושירים בנושא יכולים לעזור.

 

ניתן להחליף את המוצץ במשהו אחר שיאפשר לתינוק להירגע כמו שמיכה מפנקת או חיתול מפלנל, בובה או כל דבר אחר… ניתן למשל להתחיל את הגמילה באופן כזה שאנו מאפשרים לילד למצוץ את המוצץ רק ברגעים מסוימים ולא כל הזמן. לאט לאט אפשר לערוך מסיבת פרידה מהמוצץ שזה יהיה בעצם השלב שבו התינוק נפרד ממנוץ

 

זכרו ההמלצה הינה שלא לגמול בבת אחת, מומלץ מאוד לעשות את התהליך בהדרגה, שלב אחר שלב

מרחבי הרשת:

מטרנה מחברת בין אימהות בחופשת לידה

מטרנה – כתבה באתר דה מרקר

הילד התחיל ללכת? משנה זהירות בבית…

מהרגע שהתינוק שלנו נולד ומגיע הביתה, מתחיל תהליך ההתפתחות, הגדילה והצמיחה שלו, תהליך מרגש מאין כמוהו. בכל יום משהו נוסף קורה, התינוק משתנה מבחינה חיצונית, השיער מתחלף, לעתים גם צבע העיניים ועם הזמן מתחילים החושים להתחדד והוא הופך בן אדם ממש שאפשר לתקשר איתו. כולנו מחכים לחיוך הראשון ושזה מגיע השלב הבא הוא שלב המלמולים ואז מגיעה ההתהפכות הראשונה והנה לא הספקנו לעשות אפצ’י והוא כבר זוחל לו ברחבי הבית…

 

כהורים ודאי אתם מזדהים עם אחת מאבני הדרך המרכזיות בתהליך ההתפתחות – הצעד הראשון. לצד הציפייה וההתרגשות, חשוב לנקוט בכמה אמצעי זהירות, הרי ככל שהזמן יעבור ההליכה של הפעוט תתייצב והוא יוכל להגיע לכל מיני מקומות מסוכנים…

 

  • מדרגות או קומה שנייה – חשוב מאוד להצטייד בשערים במקומות שבהם יש מדרגות בין אם זה בחצר ובין אם בבית עצמו.
  • ארונות תחתונים – שלב הטיפוס אומנם עוד רחוב, אך ארונות נמוכים בהם חפצים חדים, חומרי ניקוי, מוצרים שבירים יכולים להיות מסוכנים עד מאוד ולכן חשוב לאחסן את אותם מוצרים גבוה למעלה.
  • פינות של שולחנות – מומלץ לרכוש מגני פלסטיק או סיליקון לכל הפינות של השולחנות, בהם בקלות ניתן להיתקל.

 

בנוסף יש לשים לב לחלונות נמוכים אותם הילד יכול לפתוח, דלתות הזזה שיכולות להיטרק על האצבעות ודברים התלויים בגובה שיכולים להימשך על ידי הפעוט. היום ניתן לרכוש ברשת מגוון של מוצרים המשפרים את רמת הבטיחות בבית כמו למשל מגני אצבעות, מאטי דלתות, מאבטחי מגירות וכדומה…

האם לדחוף שפה נוספת לתינוק בן כמה חודשים?

הורים רבים מתלבטים האם כדאי כבר בגיל כמה חודשים להתחיל ולדבר עם הילד בשפה נוספת. העניין הוא שזה מאוד תלוי. למשל הורים שמדברים זה עם זה בשתי שפות או הורים שאחד מבני הזוג מדבר עברית והשני שפה אחרת, לפעמים חייבים לדבר עם הילד בשתי השפות.

 

חשוב לזכור שכל ילד הוא שונה מהאחר ולכן יש ילדים שאצלם הדבר עלול לגרום לעיכוב של תהליך התפתחות השפה, כלומר בעוד ילדים הלומדים שפה אחת יתחילו להראות סימני דיבור ראשונים כבר בגיל שנה, ילדים הלומדים שתי שפות, יתחילו לדבר ממש לקראת גיל שנתיים או אפילו שנתיים וחצי.

 

כאשר מדובר בתינוק שלא חייב ללמוד שתי שפות בכדי לדבר עם שני הוריו, מומלץ דווקא לחכות עד שהפעוט ילמד את השפה הראשונה, בדרך כלל זו עברית, שפת האם שלו ורק בשלב מאוחר יותר, כאשר הוא מדבר ומתקשר כמו שצריך, ניתן יהיה להשריש לו שפה נוספת בין אם זו אנגלית, ספרדית או איטלקית.

 

בשלב מאוחר יותר, כאשר הילד צבר ביטחון בשפה הראשונה יהיה הרבה יותר קל הן בשבילו והן עבור הוריו ליצור את ההבדל בין שתי השפות. למשל, הורים רבים מתחילים לשלוח ילדים בגילאי 4 או 5 לחוג אנגלית ובמסגרת חינוכית שכזו, קל ללמד את הילדים אוצר מילים ראשוני, שכן הם כבר יודעים איך אומרים את אותן מילים בעברית.

 

השרשת שפה נוספת בגיל מאוחר יותר תסייע למנוע בלבול ותסכולים אצל הילד, שכן תהליך התפתחות השפה הוא בין אבני הדרך החשובות ביותר ליצירת תקשורת בריאה, חיזוק הביטחון העצמי ופיתוח יכולות אישיות לא רק בהיבט השפה אל בהיבטים נוספים.

מכת הצהרונים

כל הורה שמגדל תינוק חושש ליום שבו עליו יהיה לשלוח את העולל הקטן למסגרת. כידוע, עד גיל 3 המדינה איננה מממנת את אותן מסגרות ולכן אנו ההורים צריכים לבחור בין משפחתון לבין גן פרטי. חלק מהמקומות משלבים גם צהרון, מה שמאפשר לנו ההורים לצאת לעבודה ולקחת את הילד או הילדה חזר הביתה בשעה 16:00 או אפילו 17:00.

 

קיימות שלוש בעיות הקשורות לבחירת מסגרת חינוכית לגיל הרך כאשר האחת טמונה במחיר, השנייה היא המחסור במקומות איכותיים והשלישית, אולי המדאיגה מכל היא שאין פיקוח. למעשה, כל אחד או אחת יכול לטעון שיש לו ניסיון עם ילדים קטנים ולפתוח משפחתון של עד 4 ילדים או אפילו יותר (עם עזרה נוספת) ללא פיקוח אמיתי וללא הכשרה מסודרת.

 

אם למשל ניקח את העיר תל אביב בתור דוגמא נגלה כי המחיר הממוצע שיעלה לנו להכניס פעוט בן חצי שנה או בן שנה למשפחתון או אפילו לגן פרטי נע בין 3,500-4,000 שקלים בחודש!. יש המון נשים בעיקר שפותחות בבית שלהן משפחתון ל- 3-15 ילדים כאשר בפועל הן בכלל לא גננות. לא רק שהמחירים גבוהים בצורה בלתי רגילה, גם עם מדרימים המחירים בשפלה לפעוטון עומדים בממוצע על טווח שנע בין 2,400-3,000 שקלים בחודש.

 

לרובנו אין ברירה ואין אנו יכולים להישאר עם הילדים בבית עד גיל 3, מה גם שהדבר לא הכי מומלץ מבחינה התפתחותית ולכן לפני שבוחרים פעוטון או מסגרת חינוכית לגיל הרך חשוב מאוד לבצע סקר שוק, לראות שמדובר במקום מסודר, שהגננות בו עברו הכשרה, להשוות קצת מחירים ורק אז לבחור.

שלבי ההתפתחות של התינוק

כל ילד הוא יחיד ומיוחד, כל תינוק מתפתח בצורה שונה, בקצב שלו ולכן כל תינוק ממלמל, מתהפך, זוחל, מתיישב, מתחיל ללכת ומראה סימנים ראשונים של דיבור בזמנים אחרים. יחד עם זאת, יש איזשהוא טווח שבו כל שלב בתהליך ההתפתחות קורה.

חוש הראייה

מגיל 1-2 חודשים תינוקות רואים למרחק של עד 40 ס״מ וככל שהזמן עובר הראייה מתחזקת והטווח גדל. קשר עין, שימוש במשחקים וגירויים עם צבעים מנוגדים, שימוש במובייל ומעבר בין מקומות כמו סלקל, טרמפולינה ולול יסייעו בתהליך חיזוק חוש הראייה.

חוש השמיעה

התינוק שומע כבר ברחם. מומלץ לדבר ולשיר לתינוק בקולות נעימים ורכים, להשמיע לו מוזיקה, לספר לו סיפורים ועוד… הדבר יעודד את התפתחות השפה שמגיעה לקראת גיל 10 חודשים.

חוש המישוש

כבר בגיל 3 חודשים יתחיל התינוק להתעניין במרקמים וקולות שונים הנשמעים מתוך הצעצועים. מומלץ לתת לתינוק להרגיש חפצים שונים במרקמים מגוונים כמו ירקות, פירות, ספרים המשלבים כל מיני בדי טקסטיל ועוד… בגיל 4-5 חודשים התינוק מתחיל להכניס כל דבר לפה וזו הדרך שלו להכיר את הסביבה.

התהפכות, זחילה וישיבה

בין גיל 5-7 חודשים התינוק מתחיל להתהפך מהגב לבטן ולהיפך. כדי לעודד זאת ולחזק את חגורת הכתפיים שלו, מומלץ להשכיבו כבר מגיל 0 לזמנים קצרים על הבטן בהשגחה כמובן. ניתן להושיב את התינוק בחצי שכיבה, ממש כמו בסלקל או בטרמפולינה כדי לעודד ישיבה, אך מצד שני לאפשר לו כמה שיותר מרחב תנועה במשטחים על הרצפה. בנוסף, בשלב זה התינוק מתחיל לזחול ולכן חשוב לאפשר לו מרחב, לתת לו את האופציה לזחול מתחת לשולחן, על כריות, צעצועים רכים ועוד…

הליכה ומעבר בין מצבים

בין גיל 9-10 חודשים התינוק מסוגל לעבור בקלות בין מצב שכיבה לישיבה ויש תינוקות שמראים אפילו צעדי הליכה ראשונים בעזרת רהיטים המאפשרים להם לקום ומספקים להם תמיכה. זה הזמן לעודד את סקרנותו וללמד אותו על האיברים השונים בגוף.

 

מרחבי הרשת:

מטרנה מחברת בין אימהות בחופשת לידה

מטרנה – כתבה באתר דה מרקר