ברגע שתינוק נולד חשוב מאוד להשכיב אותו כמה שיותר בתנוחות חופשיות במנךחשל 180 מעלות בעגלה המכונה אמבטיה או על מזרן על הרצפה או בעריסה שלו, בכדי שיוכל לחזק את חגורת הכתפיים. השכיבה באמבטיה מומלצת שכן המנח הטוב ביותר עבור התינוק ומאפשר התפתחות תקינה של העצמות, הרקמות והשרירים שלב אחר שלב. עם זאת, כל הורה מחכה לרגע שבו יוכל לעבור מהאמבטיה המסורבלת והכבדה לטיולון הקליל והנוח הן מבחינת הפתיחה והסגירה שלו, הן מבחינת האחסון והן מבחינת קלות התנועה ברחוב ובאזורים סגורים. השאלה היא מתי מומלץ להעביר תינוק מאמבטיה לטיולון?

ובכן, הדבר משתנה בין תינוק הן בהיבט של המוטוריקה כלומר כאשר התינוק מתחיל להתהפך מהבטן אל הגב, מהגב אל הבטן, מתחיל לזוז הרבה בתוך האמבטיה, כנראה שזה הזמן המתאים לעבור מאמבטיה לטיולון והן בהיבט של גודל התינוק, כלומר ברגע שנראה שהאמבטיה מתחילה להיות קצת צפופה לתינוק, זה הזמן להעביר. בכל מקרה, בממוצע מרבית התינוקות עוברים לטיולון בגיל חמישה חודשים.

איך בוחרים טיולון?

1. מנח ישיבה – הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא לוודא שהטיולון מתאים לתינוק מבחינת מנח הישיבה ויש אפשרות לשחק עם המשענת עם כמה שיותר טווח תנועה.
2. משקל – מומלץ לבחור טיולון קל, בעיקר עבור הורים שאין להם מעלית או שעולים ויורדים הרבה מדרגות. מומלץ לוודא שהטיולון נכנס במטען האחורי של המכונית.
3. צרכים – יש הורים שטסים הרבה ולכן כדאי לבחור בטיולון שניתן להגיע איתו ממש עד המטוס. חשוב להתייחס לצרכים שלכם כמו למשל האם אתם נוהגים לעבור בדרכי כורכור, דשא ואז כדאי לבחור טיולון חזק ומסיבי יותר.

לסיכום, כמו כל מעבר הקשור לפעוטות שלנו גם מעבר מאמבטיה לטיולון הינו מרגש ודורש מאיתנו ההורים להתייחס לכל מיני קריטריונים, שכן הטיולון ישרת אותנו נאמנה זמן רב.

הורים רבים שואלים את עצמם איפה עליהם למקם את כסא הבטיחות ברכב – מקדימה או מאחורה. אז בחרנו לעשות קצת סדר בבלאגן.

על פי החוק, מהרגע שהתינוק נולד עד לרגע שהוא מגיע לגיל שנה, עלינו להתקין את מושב הבטיחות נגד כיוון הנסיעה. ניתן לבחור האם להתקין את מושב הבטיחות אליו יהיה חגור התינוק מלפנים או מאחור כאשר ההמלצה היא למקם את הכסא דווקא במושב האחורי, מה שמעלה באופן ניכר את רמת הבטיחות של התינוק בעת תאונה ומפחית את הסיכוי לפציעות ואף למוות.

יש להתייחס בכל עת לשלבי ההתפחות של התינוק ולשנות את המושב בהתאם לצורך הן מבחינת מנח הישיבה והן מבחינת הגובה של כסא הבטיחות. הורים אשר בכל זאת בוחרים למקם את הכסא במושב הקדמי מחוייבים לזכור לבטל את פעולתה של כרית האוויר מלפנים אשר יוצאת החוצה במקרה של תאונה. החל מגיל שנה, יש להושיב את הפעוט במושב בטיחות בתנוחה רגילה ולהפוך את הכסא לכיוון הנסיעה. החל מגיל 3, יש להושיב את הפעוט במושב מגביה המכונה גם בוסטר המאפשר לו בעצם לעשות שימוש בחגורת בטיחות רגילה של גדולים.

חשוב לשים לב שהבוסטר מאפשר למקם את חגורת הבטיחות מאזור הכתף לאזור הירכיים. כאשר החגורה חולפת על פני הראש של הילד הדבר איננו בטיחותי. החל מגיל 8 (נתון משתנה בהתאם לתהליך ההתפתחות של הילד ובמידות גופו), ילד יכול להיות חגור בחוגרת בטיחות רגילה, ללא שימוש בבוסטר במקרים בהם היא ממוקמת מהכתף לכיוון האגן.

טיפים לבחירת כסא בטיחות

1. בחרו בכסא המאושר לשימוש על יש מכון התקנים.
2. בחרו בכסא בטיחות שנוח לכם לתפעול.
3. העדיפו כסא בטיחות מסיבי על סלקל הנחשב לפחות בטיחותי.

בין השלבים המאתגרים הן עבורנו ההורים והן עבור ילדנו הוא שלב הגמילה מחיתולים, שלב שבו הילד הופך אט אט עצמאי ומסוגל ללכת בכוחות עצמו להתפנות. חשוב להבין כי לא רק שהילד צריך להיות בשל בכדי להיגמל מחיתולים, אלא גם ההורה, שכן הדבר דורש הרבה סבלנות ואורך רוח. בכדי שהגמילה תתבצע בצורה פשוטה ומהירה ככל הניתן, ההורים חייבים להיות מגויסים לתהליך מהתחלתו ועד סופו.

באיזה גיל מומלץ לגמול מחיתול?

ובכן, כל ילד הוא יחיד ומיוחד. יש ילדים שמראים נכונות להיגמל בכוחות עצמם כבר לקראת גיל שנתיים. החל מגיל שנתיים לתינוק יש את היכולת הפיזית לשלוט בסוגרים שלו ויש תינוקות שמסוגלים להוריד ולהביש באופן חלקי או בעצמם את המכנסיים. בשלב זה, רוב הפעוטות יהיו מסוגלים להבין מה זה סיר וזה שלב שבו אפשר להתחיל את התהליך על ידי חיקוי שלנו ההורים, כלומר להסביר לפעוט מה אנחנו עושים כשיש לנו פיפי או קקי. הדרך הטובה ביותר לזהות האם התינוק מוכן לגמילה היא להציע לו לעשות שימוש בסיר וכך נבין האם הוא מביע סוג של התעניינות או סקרנות בסיר. התנגדות מצדו מראה כי עלינו להמתין עוד קצת זמן ולאפשר לפעוט להבשיל עוד קצת.

כמה זמן תהליך הגמילה לוקח?

בין 5-7 חודשים. בהתחלה חושפים את הפעוט לסיר, מאפשרים לו להתנסות בדבר פעם אחר פעם. יש המאמינים בשיטת הסר והיפטר כלומר מאפשרים לפעוט להסתובב בבית ללא חיתול וכך הוא לומד לאט לאט לרוץ לסיר. כמובן שיהיו לא מעט פספוסים בדרך אבל יש הטוענים כי זו השיטה הטובה והמהירה ביותר.

גמילה מחיתולים – דגשים חשובים!

הדבר החשוב ביותר בגמילה מיוחסת להחלטת ההורה ולהיותו מוכן לתהליך

הסבירו לפעוט מה עליו לעשות בסבלנות, הדגימו לו, הקריאו לו סיפורים הקשורים לנושא, שחקו איתו במשחקים ואפילו אפשר לעשות תיאטרון בובות להמחשה

כדאי להירתם לתהליך בתקופה שאתם נמצאים הרבה בבית יחד עם הפעוט כמו בחופשים למשל

מרחבי הרשת:

מטרנה מחברת בין אימהות בחופשת לידה

מטרנה – כתבה באתר דה מרקר

מהרגע שהתינוק שלנו נולד ומגיע הביתה, מתחיל תהליך ההתפתחות, הגדילה והצמיחה שלו, תהליך מרגש מאין כמוהו. בכל יום משהו נוסף קורה, התינוק משתנה מבחינה חיצונית, השיער מתחלף, לעתים גם צבע העיניים ועם הזמן מתחילים החושים להתחדד והוא הופך בן אדם ממש שאפשר לתקשר איתו. כולנו מחכים לחיוך הראשון ושזה מגיע השלב הבא הוא שלב המלמולים ואז מגיעה ההתהפכות הראשונה והנה לא הספקנו לעשות אפצ’י והוא כבר זוחל לו ברחבי הבית…

כהורים ודאי אתם מזדהים עם אחת מאבני הדרך המרכזיות בתהליך ההתפתחות – הצעד הראשון. לצד הציפייה וההתרגשות, חשוב לנקוט בכמה אמצעי זהירות, הרי ככל שהזמן יעבור ההליכה של הפעוט תתייצב והוא יוכל להגיע לכל מיני מקומות מסוכנים…

• מדרגות או קומה שנייה – חשוב מאוד להצטייד בשערים במקומות שבהם יש מדרגות בין אם זה בחצר ובין אם בבית עצמו.
• ארונות תחתונים – שלב הטיפוס אומנם עוד רחוב, אך ארונות נמוכים בהם חפצים חדים, חומרי ניקוי, מוצרים שבירים יכולים להיות מסוכנים עד מאוד ולכן חשוב לאחסן את אותם מוצרים גבוה למעלה.
• פינות של שולחנות – מומלץ לרכוש מגני פלסטיק או סיליקון לכל הפינות של השולחנות, בהם בקלות ניתן להיתקל.

בנוסף יש לשים לב לחלונות נמוכים אותם הילד יכול לפתוח, דלתות הזזה שיכולות להיטרק על האצבעות ודברים התלויים בגובה שיכולים להימשך על ידי הפעוט. היום ניתן לרכוש ברשת מגוון של מוצרים המשפרים את רמת הבטיחות בבית כמו למשל מגני אצבעות, מאטי דלתות, מאבטחי מגירות וכדומה…

הורים רבים מתלבטים האם כדאי כבר בגיל כמה חודשים להתחיל ולדבר עם הילד בשפה נוספת. העניין הוא שזה מאוד תלוי. למשל הורים שמדברים זה עם זה בשתי שפות או הורים שאחד מבני הזוג מדבר עברית והשני שפה אחרת, לפעמים חייבים לדבר עם הילד בשתי השפות.

חשוב לזכור שכל ילד הוא שונה מהאחר ולכן יש ילדים שאצלם הדבר עלול לגרום לעיכוב של תהליך התפתחות השפה, כלומר בעוד ילדים הלומדים שפה אחת יתחילו להראות סימני דיבור ראשונים כבר בגיל שנה, ילדים הלומדים שתי שפות, יתחילו לדבר ממש לקראת גיל שנתיים או אפילו שנתיים וחצי.

כאשר מדובר בתינוק שלא חייב ללמוד שתי שפות בכדי לדבר עם שני הוריו, מומלץ דווקא לחכות עד שהפעוט ילמד את השפה הראשונה, בדרך כלל זו עברית, שפת האם שלו ורק בשלב מאוחר יותר, כאשר הוא מדבר ומתקשר כמו שצריך, ניתן יהיה להשריש לו שפה נוספת בין אם זו אנגלית, ספרדית או איטלקית.

בשלב מאוחר יותר, כאשר הילד צבר ביטחון בשפה הראשונה יהיה הרבה יותר קל הן בשבילו והן עבור הוריו ליצור את ההבדל בין שתי השפות. למשל, הורים רבים מתחילים לשלוח ילדים בגילאי 4 או 5 לחוג אנגלית ובמסגרת חינוכית שכזו, קל ללמד את הילדים אוצר מילים ראשוני, שכן הם כבר יודעים איך אומרים את אותן מילים בעברית.

השרשת שפה נוספת בגיל מאוחר יותר תסייע למנוע בלבול ותסכולים אצל הילד, שכן תהליך התפתחות השפה הוא בין אבני הדרך החשובות ביותר ליצירת תקשורת בריאה, חיזוק הביטחון העצמי ופיתוח יכולות אישיות לא רק בהיבט השפה אל בהיבטים נוספים.

כל הורה שמגדל תינוק חושש ליום שבו עליו יהיה לשלוח את העולל הקטן למסגרת. כידוע, עד גיל 3 המדינה איננה מממנת את אותן מסגרות ולכן אנו ההורים צריכים לבחור בין משפחתון לבין גן פרטי. חלק מהמקומות משלבים גם צהרון, מה שמאפשר לנו ההורים לצאת לעבודה ולקחת את הילד או הילדה חזר הביתה בשעה 16:00 או אפילו 17:00.

קיימות שלוש בעיות הקשורות לבחירת מסגרת חינוכית לגיל הרך כאשר האחת טמונה במחיר, השנייה היא המחסור במקומות איכותיים והשלישית, אולי המדאיגה מכל היא שאין פיקוח. למעשה, כל אחד או אחת יכול לטעון שיש לו ניסיון עם ילדים קטנים ולפתוח משפחתון של עד 4 ילדים או אפילו יותר (עם עזרה נוספת) ללא פיקוח אמיתי וללא הכשרה מסודרת.

אם למשל ניקח את העיר תל אביב בתור דוגמא נגלה כי המחיר הממוצע שיעלה לנו להכניס פעוט בן חצי שנה או בן שנה למשפחתון או אפילו לגן פרטי נע בין 3,500-4,000 שקלים בחודש!. יש המון נשים בעיקר שפותחות בבית שלהן משפחתון ל- 3-15 ילדים כאשר בפועל הן בכלל לא גננות. לא רק שהמחירים גבוהים בצורה בלתי רגילה, גם עם מדרימים המחירים בשפלה לפעוטון עומדים בממוצע על טווח שנע בין 2,400-3,000 שקלים בחודש.

לרובנו אין ברירה ואין אנו יכולים להישאר עם הילדים בבית עד גיל 3, מה גם שהדבר לא הכי מומלץ מבחינה התפתחותית ולכן לפני שבוחרים פעוטון או מסגרת חינוכית לגיל הרך חשוב מאוד לבצע סקר שוק, לראות שמדובר במקום מסודר, שהגננות בו עברו הכשרה, להשוות קצת מחירים ורק אז לבחור.

החל מגיל 4 חודשים, ניתן להתנסות בטעימות של פירות וירקות כאשר ההמלצה הינה להתחיל מפירות כמו אגס, בננה ותפוח במרקם של קרם (בבלנדר או במזלג), לעבור לירקות כמו קישוא, גזר, בטטה ודלעת אותם מקלפים, שוטפים היטב ומבשלים במים ואז מרסקים.

ככל שהזמן עובר ניתן ליצור מגוון של שילובים במטרה להעשיר את תפריט הפעוט ולאפשר לו מצד אחד להיחשף לכמה שיותר טעמים חדשים כמו אבוקדו או טחינה ומצד שני לספק לו את כל מה שהוא צריך להתפתחות תקינה. יחד עם זאת, יש לא מעט מזונות שמומלץ שלא לתת לתינוקות עד גיל שנה.

מוצרי חלב

משרד הבריאות ממליץ שלא לחשוף תינוקות למוצרי חלב עד גיל שנה שכן הם מהווים מקור דל לברזל. בנוסף, כדאי שלא להאכיל במוצרי חלב עתירי סוכר כמו מעדנים בטעמים, אלו מזיקים לשיניים ומכבידים על מערכת העיכול.

ביצים

ביצים עלולות לגרום להתפתחות של אלרגיה ולכן אסור לתינוקות לאכול מחלמון הביצה עד גיל 10 חודשים ומהחלבון עד גיל שנה.

מזונות ומשקאות ממותקים

מומלץ שלא לאפשר אכילה ושתייה של מזונות עתירים בסוכר, אלו מגדילים את הסיכוי לסוכרת ולהשמנת יתר. בנוסף, מזונות אלו מעודדים את התינוק להתרגל לטעם המתוק הממכר. מזונות מתוקים הוכחו באינספור מחקרים כמעלים את הסיכוי לבעיות קשב וריכוז, מעודדים השמנה ואף פוגעים בהתפתחות תקינה של הפעוט.

בנוסף אין לתת לתינוקות מזונות שעלולים לגרום לחנק כמו פיצוחים לסוגיהם השונים כולל אגוזים, דגים ובשרים נעים, מזונות קשים כמו דגני בוקר עגולים, ירקות חיים, דבש או סירופ תירוס שיכולים לגרום לזיהום. משקאות ומזונות המכילים קפאין או אלכוהול אסורים גם הם.

כל ילד הוא יחיד ומיוחד, כל תינוק מתפתח בצורה שונה, בקצב שלו ולכן כל תינוק ממלמל, מתהפך, זוחל, מתיישב, מתחיל ללכת ומראה סימנים ראשונים של דיבור בזמנים אחרים. יחד עם זאת, יש איזשהוא טווח שבו כל שלב בתהליך ההתפתחות קורה.

חוש הראייה

מגיל 1-2 חודשים תינוקות רואים למרחק של עד 40 ס״מ וככל שהזמן עובר הראייה מתחזקת והטווח גדל. קשר עין, שימוש במשחקים וגירויים עם צבעים מנוגדים, שימוש במובייל ומעבר בין מקומות כמו סלקל, טרמפולינה ולול יסייעו בתהליך חיזוק חוש הראייה.

חוש השמיעה

התינוק שומע כבר ברחם. מומלץ לדבר ולשיר לתינוק בקולות נעימים ורכים, להשמיע לו מוזיקה, לספר לו סיפורים ועוד… הדבר יעודד את התפתחות השפה שמגיעה לקראת גיל 10 חודשים.

חוש המישוש

כבר בגיל 3 חודשים יתחיל התינוק להתעניין במרקמים וקולות שונים הנשמעים מתוך הצעצועים. מומלץ לתת לתינוק להרגיש חפצים שונים במרקמים מגוונים כמו ירקות, פירות, ספרים המשלבים כל מיני בדי טקסטיל ועוד… בגיל 4-5 חודשים התינוק מתחיל להכניס כל דבר לפה וזו הדרך שלו להכיר את הסביבה.

התהפכות, זחילה וישיבה

בין גיל 5-7 חודשים התינוק מתחיל להתהפך מהגב לבטן ולהיפך. כדי לעודד זאת ולחזק את חגורת הכתפיים שלו, מומלץ להשכיבו כבר מגיל 0 לזמנים קצרים על הבטן בהשגחה כמובן. ניתן להושיב את התינוק בחצי שכיבה, ממש כמו בסלקל או בטרמפולינה כדי לעודד ישיבה, אך מצד שני לאפשר לו כמה שיותר מרחב תנועה במשטחים על הרצפה. בנוסף, בשלב זה התינוק מתחיל לזחול ולכן חשוב לאפשר לו מרחב, לתת לו את האופציה לזחול מתחת לשולחן, על כריות, צעצועים רכים ועוד…

הליכה ומעבר בין מצבים

בין גיל 9-10 חודשים התינוק מסוגל לעבור בקלות בין מצב שכיבה לישיבה ויש תינוקות שמראים אפילו צעדי הליכה ראשונים בעזרת רהיטים המאפשרים להם לקום ומספקים להם תמיכה. זה הזמן לעודד את סקרנותו וללמד אותו על האיברים השונים בגוף.

מרחבי הרשת:

מטרנה מחברת בין אימהות בחופשת לידה

מטרנה – כתבה באתר דה מרקר